ציון סיכון שאפשר להסביר ללקוח

שלושה קלטים שאדם יכול לבדוק ביד

הציון משתמש בדיוק בשלושה קלטים. ראשית, הזמן החציוני שמשימות בארגון שלכם בילו היסטורית בכל שלב. שנית, איפה כל משימה פתוחה של הפרויקט יושבת על הלוח עכשיו, וכמה זמן היא שם. שלישית, כמה ימים נשארו עד דדליין הפרויקט.

שום דבר אחר לא נכנס. לא נקרא טקסט, לא נקרא מודל חיצוני, ואותם קלטים תמיד מייצרים את אותו ציון. המודל מגרס, וכל ציון שמור רושם איזו גרסה ייצרה אותו, כך ששינוי בחשבון אף פעם לא יכול להיחשב לשינוי בפרויקטים.

כמה עבודה נשארה

לכל שלב המודל לוקח את החציון של המרווחים שנרשמו בכל הארגון. שלב עם פחות משלוש דגימות שואל את החציון הארגוני במקום, וארגון בלי היסטוריה בכלל משתמש בשמונה שעות לשלב עד שיש לו כמה.

לכל משימה פתוחה, הזמן הצפוי שנשאר הוא מה שנשאר מהשלב הנוכחי (החציון של השלב פחות הזמן שכבר הושקע שם, אף פעם לא מתחת לאפס) ועוד החציון המלא של כל שלב שעדיין לפניה. הסכומים של השלבים מחוברים על פני כל המשימות הפתוחות ומחולקים בשש שעות פרודוקטיביות ליום לוח שנה, לא עשרים וארבע: דדליין בעוד שלושה ימים הוא שלושה ימי עבודה של קיבולת.

קו הלחץ

רפיון הוא ימים לדדליין פחות ימים צפויים שנשארו. ציון הבסיס הוא 50 כשהסיום הצפוי נוחת בדיוק על הדדליין, והוא זז 10 נקודות לכל יום רפיון לכל כיוון, חתוך בין 0 ל-100. שני ימי רפיון הם 30; יומיים מאחור הם 70. הקו ישר במכוון: עקומה שאף אחד לא יכול להפוך אינה ניתנת להסבר.

שלושה מקרים מקצרים את הקו. פרויקט שעבר את הדדליין עם עבודה פתוחה מקבל 100, עם מספר הימים באיחור צמוד. פרויקט בלי דדליין מקבל 0, כי אין מול מה לאחר. פרויקט בלי עבודה פתוחה מקבל 0 יהיה הלוח אשר יהיה, כי אין מה שנשאר לעשות לא יכול לאחר.

שלושה מתקנים ואפס אחד

אחרי הבסיס, שלוש עובדות נצפות על הלוח מוסיפות נקודות. כל אחת מצמידה סיבה עם ספירה כדי שהקורא יוכל לאמת אותה על הלוח.

• משימות באיחור: לפחות משימה פתוחה אחת שעברה את תאריך היעד שלה מוסיפה 15 נקודות.
• משימות חסומות: לפחות משימה פתוחה אחת שמסומנת כחסומה מוסיפה 10 נקודות.
• אישור מיושן: לפחות אישור אחד שממתין יותר מ-3 ימים מוסיף 10 נקודות.
• אין היסטוריה: כשכמה שלבים שאלו את החציון הארגוני, מפורטת סיבה עם 0 נקודות. אי-ודאות אינה סיכון; היא אומרת לכם כמה לסמוך על המספר בלי לשנות אותו.

רצועות, ואיפה הציון מופיע

ציון של 70 או יותר הוא גבוה, 40 עד 69 הוא לעקוב, מתחת ל-40 הוא נמוך. שלושת הספים הם כל הטקסונומיה; כל מסך צובע מהשמות האלה ואף אחד לא גוזר משלו.

משימה יומית מנקדת כל פרויקט ושומרת צילום עם הסיבות. לשונית הסיכון באנליטיקה מציגה את הצילום החדש ביותר לפרויקט, המסוכן קודם, עם הסיבות פרושות. דוח הבעלים של יום שני ממנה את שלושת הפרויקטים המסוכנים עם הציון והרצועה. הסיבות נשמרות כנתונים ומרונדרות בעברית או באנגלית מאותם מספרים, אף פעם לא נכתבות למסד כמשפטים.

אומרים את זה ללקוח

כי כל סיבה נושאת את הנקודות שלה, הציון נקרא כמשפט. פרויקט ב-75 יכול להיות: בסיס 55 כי אנחנו חצי יום מאחורי הקצב עם 2.5 ימי עבודה צפויים ו-2 ימים לדדליין; ועוד 10 כי משימה אחת חסומה; ועוד 10 כי האישור שלכם ממתין ארבעה ימים. מחברים את השלושה ומקבלים 75, שזה גבוה.

למשפט הזה אין קופסה שחורה. הלקוח יכול לפעול על השורה השלישית היום, והמפיק יכול לפעול על השנייה, ושניהם יכולים לראות את הציון זז מחר כשהצילום היומי רץ.

שאלות שחוזרות

ציון הסיכון מיוצר על ידי AI?

לא. זה חשבון על חציוני שלבים, מצב לוח וימים לדדליין. כל מונח שמשנה את הציון מוסיף סיבה עם הנקודות שלה, והסיבות מצטברות לציון.

מה מקבל פרויקט בלי דדליין?

אפס, עם הסיבה מפורטת. אין מול מה לאחר.

למה הציון שלי אומר שלכמה שלבים אין היסטוריה?

שלב צריך לפחות שלושה מרווחים שנרשמו כדי להשתמש בחציון שלו; מתחת לזה הוא שואל את החציון הארגוני. הסיבה מפורטת עם אפס נקודות כדי שתדעו כמה לסמוך על ההערכה.

כל כמה זמן הציון מתעדכן?

פעם ביום, על ידי משימת האנליטיקה, ששומרת צילום עם הסיבות. לשונית הסיכון מציגה את הצילום החדש ביותר לפרויקט.

מה הרצועות?

גבוה ב-70 ומעלה, לעקוב מ-40 עד 69, נמוך מתחת ל-40.